בנייה עם AI
מה זה MCP? ההסבר הפשוט, עם דוגמה אמיתית
MCP נשמע כמו עוד ראשי תיבות שכולם מהנהנים לידם בפגישה. בפועל זה רעיון פשוט: שקע אחד, שדרכו כלי AI מתחבר לדברים שהוא לא יודע לבד.
MCP במשפט אחד
MCP, או Model Context Protocol, הוא תקן פתוח שמאפשר לאפליקציות AI להתחבר למקורות מידע, לכלים ולתהליכי עבודה מבחוץ.
באתר הרשמי של התקן משווים אותו לחיבור USB-C: במקום כבל אחר לכל מכשיר, שקע אחד שכולם מדברים בו. Anthropic, החברה שמאחורי Claude, פרסמה אותו כתקן פתוח בסוף 2024. היום הוא נתמך גם ב־ChatGPTהצ׳אט של OpenAI. בתוך האפליקציות שלו נמצא גם Codex, סוכן הקוד שלהם., ב־Cursorעורך קוד עם AI מובנה, שנבנה על הבסיס של VS Code., ב־VS Codeעורך קוד חינמי של Microsoft. אפשר להתקין בו את Claude Code כתוסף ולעבוד איתו בתוך העורך. ובעוד הרבה כלים.
בלי MCP, כלי AI יודע רק מה שלמד ומה שהדבקתם לו בשיחה. עם MCP, הוא יכול לבדוק ביומן שלכם, לקרוא קובץ ב־Figmaתוכנה לעיצוב ממשקים: אתרים, אפליקציות ומסכים. עובדת בדפדפן ובמחשב, ושם מעצבים איך הכול ייראה לפני שכותבים קוד. או לחפש רכיב בספרייה, ולפעול לפי מה שמצא.
מי מדבר עם מי
יש שלושה שחקנים, וברגע שמבינים מי הם, כל השאר מסתדר:
- האפליקציה. הכלי שאתם עובדים בו: Claude, ChatGPT, Cursor, Lovableכלי שבונה אתרים ואפליקציות בדפדפן מתוך שיחה. מקבלים קוד React שאפשר לסנכרן ל־GitHub.. היא שואלת שאלות ומבקשת פעולות.
- החיבור. הלקוח שבתוך האפליקציה, שיודע לדבר בשפה של MCP. בדרך כלל לא רואים אותו, רק מוסיפים כתובת בהגדרות.
- שרת MCP. השירות שמחברים: Figma, GitHub, Notion, או Taster. הוא מציע לאפליקציה כלים (פעולות שאפשר לבקש), מידע לקריאה ונוסחים מוכנים לבקשות נפוצות.
כשאתם כותבים בקשה, האפליקציה מחליטה אם צריך את אחד הכלים של השרת, שולחת אליו את הבקשה ומקבלת תשובה. אתם רואים את זה כשהיא כותבת משהו כמו ״מחפש בספרייה...״ ומבקשת אישור לפני שהיא ממשיכה.
דוגמה אמיתית: לבקש רכיב במילים
ל־Taster יש שרת MCP משלו. מחברים אותו פעם אחת לסוכן קודכלי AI שעובד בעצמו על הקבצים של הפרויקט: כותב, משנה ומריץ פקודות, ומבקש אישור בדרך., ומבקשים בעברית, למשל ״חפש ב־Taster אקורדיון לשאלות נפוצות״. הסוכן מחפש בספרייה, מציג מה מצא, ומוסיף לפרויקט את הקבצים המקוריים של הרכיב, כמו שהם.
ההבדל מהעתקה רגילה: הסוכן לא כותב את הרכיב מחדש לפי מה שהוא זוכר, אלא מקבל את הקוד עצמו. ככה העיצוב מגיע לפרויקט בלי שה־AI יקצר בדרך. איך מחברים בכל כלי, צעד אחרי צעד, מופיע בעמוד ה־MCP של Taster.
שרתי MCP שמעצבים פוגשים
כמה חיבורים שכדאי להכיר אם אתם בונים אתרים ומוצרים:
- Figmaתוכנה לעיצוב ממשקים: אתרים, אפליקציות ומסכים. עובדת בדפדפן ובמחשב, ושם מעצבים איך הכול ייראה לפני שכותבים קוד.. סוכן הקוד קורא את העיצוב ישר מהקובץ: מידות, צבעים, טקסטים. באתר הרשמי של MCP זאת אחת הדוגמאות הראשונות שמופיעות.
- GitHubאתר שבו שומרים פרויקטים של Git בענן, משתפים אותם ומחברים אליהם כלים אחרים.. הסוכן פותח, קורא ומעדכן מאגרי קוד.
- ספריות עיצוב. כמו Taster, שמביאות לסוכן רכיבים מעוצבים במקום שימציא אותם.
Magnific: תמונות ווידאו בלי לצאת מהשיחה
אני עובד עם Magnific, והחיבור שלהם חוסך לי הרבה עבודה ידנית. במקום לייצר תמונה באתר אחר, להוריד אותה ולגרור לתיקיית הפרויקט, מבקשים מהסוכן בתוך השיחה, והוא עושה את כל הדרך בעצמו.
לפי התיעוד שלהם, דרך החיבור הסוכן יכול:
- ליצור ולערוך תמונות: להגדיל, להסיר רקע ולשנות סגנון.
- ליצור ולערוך סרטונים, קול ומוזיקה.
- לחפש בספריית התמונות של Freepik ולהוריד ממנה.
- להוציא קישורי הורדה לקבצים, כדי שיגיעו ישר לתיקיית הפרויקט.
claude mcp add --transport http magnific https://mcp.magnific.comבשימוש הראשון נפתח חלון התחברות בדפדפן, בלי מפתח. כל יצירה עולה קרדיטים מהמנוי שלכם ב־Magnific, כמו באתר עצמו, וחלק מהכלים פתוחים רק במנויים מתקדמים.
לפני שמחברים: למי נותנים גישה
שרת MCP יכול לקרוא מידע ולפעול בשמכם. זה כל הכוח שלו, וזאת גם הסיבה לחשוד בו קצת. ארבע שאלות שאני שואל לפני כל חיבור חדש:
- מי בנה את השרת? חיבור רשמי של החברה עצמה עדיף על שרת של מפתח אנונימי.
- למה הוא מקבל גישה? לקרוא בלבד, או גם לכתוב, למחוק ולשלוח?
- לאן המידע יוצא? כל מה שעובר בחיבור מגיע לשרת של מי שבנה אותו.
- איך מנתקים? חיבור טוב אפשר לבטל בלחיצה, גם מהצד של השירות.
ועוד הרגל אחד: לקרוא מה הסוכן מבקש לפני שמאשרים. ״כן לכל״ זה נוח, עד שזה לא.
